"לא תוכל להתעלם"

מוטי מושקט, ראש השנה - דברים לפני תקיעת שופר (תשפ"ב)

"לא תוכל להתעלם"

אני מבקש לשמוע היום בתקיעת השופר קריאה: קריאה להתבונן לחפש ממה אני מתעלם, מה נמצא תחת הכתם העיוור שלי: בקהילה, בעבודה שלי בבית החולים, ובמעגל הקרוב של משפחה וחברים.

עוד מעט יתקע בשופר. אנחנו נבקש שהשם ישמע אותנו, ולא יתעלם, כפי שכתוב בתפילות ראש השנה: "קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי." (איכה ג, נו, מחזור ראש השנה)

עוד מעט נקרא שגם האדם מתבקש "לא להתעלם": בהפטרה שנקרא בעוד 10 ימים אומר ישעיהו: "כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם." (ישעיהו נח, ז).

הציווי "לא תתעלם" מופיע גם בפרשת משפטים שקראנו לא מזמן (דברים כב, א-ד): "לֹא־תִרְאֶה אֶת־שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת־שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ".

וממשיך:

"וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכׇל־אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם׃ לֹא־תִרְאֶה אֶת־חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ."

רש"י מפרש "לא תוכל להתעלם": לא תוכל "לכבוש את עינך כאילו אינך רואה אותו."

מכוון שכל כך מודגש הציווי 'לא תתעלם' ו'לא תוכל להתעלם', אפשר להבין שזה לא פשוט "לא להתעלם". אנחנו כנראה מתעלמים לא מעט: אנחנו הופכים אדישים לצער וסבל מסביבנו, ומתעלמים: זה יכול לקרות כאן בקהילה, לילדים בכיתה ובבית הספר, ולפעמים במעגל הקרוב בבית, בעבודה בבית החולים ובעשייה היומיומית: מול בדידות, סבל נפשי או גופני.

בכדי "לא להתעלם" צריך להיות מוכן לראות. המוכנות לראות קשורה באמונה שאני מסוגל לעשות דבר משמעותי עם מה שאני רואה, ולבסוף - להגיב במעשה: להשיב את השור הנידח, להקים את השור הנופל בדרך, ובישעיהו נח: לכסות את הערום.

הדוגמאות הללו לא מדגישות דווקא רחמים וחמלה כתנאים לפעולה, ואפילו לא מזכירות אותן. מה שדורש הכתוב הוא מעשה, ולכך צריך אמונה ביכולת לעשות מעשה.

לא תמיד יש לנו את הכוחות לראות, להבין מה אנחנו רואים ולהגיב, ובעיקר אין לנו את האמונה שאנחנו יכולים לעשות משהו משמעותי שיביא לשינוי, ולו קטן.

לעומת התפילה שכל- כך מרובה במילים, תקיעת השופר היא קריאה בלי מילים, היא לא אומרת לנו בדיוק מה להרגיש ומה לעשות, ולכן היא קוראת לכל אחד מאיתנו לשאול שאלה שעוד לא שאלנו.

אני מבקש לשמוע היום בתקיעת השופר קריאה: קריאה להתבונן לחפש ממה אני מתעלם, מה נמצא תחת הכתם העיוור שלי: בקהילה, בעבודה שלי בבית החולים, ובמעגל הקרוב של משפחה וחברים.

אני מבקש לראות, להבין מה אני רואה, ובעיקר אני מבקש את האמונה שיש לי הכוחות להגיב במעשה, למי ולמה שאני רואה.