הפורש סוכת שלום…

מוטי קפלן, סוכות (תשפ"ו)

הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם

הימים ימי מלחמה והשלום רחוק מאיתנו. בכניסתנו לסוכה נזכור כי מעבר לגדרי מצוות לישב בסוכה, חוזר ונשנית בתפילות ישראל מהותה של הסוכה - הלוא היא סוכת שלום. מה לסוכה ולשלום? השלום פירושו הגנה וביטחון, כיצד יקנו לנו שלושה דפנות בד דקיקים ומסגרת עשויה כלונסאות הגנה?

הימים ימי מלחמה והשלום רחוק מאיתנו. בכניסתנו לסוכה נזכור כי מעבר לגדרי מצוות לישב בסוכה, חוזר ונשנית בתפילות ישראל מהותה של הסוכה - הלוא היא סוכת שלום. פרישת סוכת שלום נאמרת בתדירות רבה, יום יום, שבוע שבוע בתפילות ישראל...

הַַשְׁכִּיבֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ… וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵ-ל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה… וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם (תפילת ערבית)
בלילות שבת וחג מוסיפים: וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְִרוּשָׂלָיִם.
הִגָּלֶה נָא וּפְרוֹשׂ, חָבִיב, עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ. תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ... (ידיד נפש).

מה לסוכה ולשלום? השלום פרושו הגנה וביטחון, כיצד יקנו לנו שלושה דפנות בד דקיקים ומסגרת עשויה כלונסאות הגנה? היטיב לנסח את השאלה הראי''ה קוק.

ואם יפלא היאך תוכל דירת ארעי כסוכה להגן? היאך יוכל בנין של שתים דפנות ושלישית כטפח (כך בדיני כשרות הסוכה, שתים שלמות, ודי בטפח שלישית, כדי שהסוכה תהיה כשרה) להפוך למבצר נגד צר ואויב? (הראי''ה קוק ''נתיבה'' תשרי תרצ''ה).

השלום, לא מה שחשבתם...

התשובה לתהייה זו נמצאת בהבנת מושג השלום. ובכן, יש כמה סוגי שלום, ואין עת טובה מערב סוכות ולעת ישיבה בסוכת שלום להתבונן במעלותיו. בפשטות - השלום הוא אכן תריס ומגן מפני צרות ופורענויות:

אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם... אִלְמָלֵא שֶׁנָּתַן הקב''ה שָׁלוֹם בָּאָרֶץ הָיְתָה הַחֶרֶב וְהַחַיָּה מְשַׁכֶּלֶת אֶת הָאָרֶץ (פרק השלום, בחתימת דרך ארץ זוטא, ברייתא א').

דון יצחק אברבנאל כותב כי טועים הסוברים שמושג השלום מצטמצם בהגנה וביטחון. השלום הוא הרבה מעבר לכך, ונכללות בו תכונות וסגולות יקרות, ''יקר, תפארת וגדולה''. ואלו דבריו בפרושו למסכת אבות:

...ובכל מקום שנזכר 'שלום', חשבו המפרשים שענינו הסכמה בין המתקוטטים.... ופירשו "אוהב שלום ורודף שלום" - שיהיה האדם משים שלום בין שונאים... כאילו ענין השלום יפול רק במקום קטטה ומריבה... ולא הכירו מעלת השלום ולא ראו יקר תפארת גדולתו... כי שלום משמעו מעבר לכך... על הטוב המשותף, ועל הסכמת האנשים, החוט הקושר והמחבר את כולם, הוא מְתַכֵּן את סדריו הטובים של העולם, אהבת האדם זה לזה, בריאות ושלמות וטוב ויופי (אברבנאל, נחלת אבות, א, יב).

לסגולות היקרות הללו ניתן ביטוי בדברי תנאים:

אָמַר בַּר קַפָּרָא: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַמַּלְאָכִים אֵין בֵּינֵיהֶם לֹא אֵיבָה וְלֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה... וְלֹא תַחֲרוּת וְלֹא מַחֲלֹקֶת, שֶהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶם שָׁלוֹם... מֵהֶן שֶׁל אֵשׁ וּמֵהֶן שֶׁל מַיִם (פרק השלום, ברייתא ח').

בין המלאכים בשמים אין שנאה, תחרות ואיבה, ואף על פי כן הקב"ה עושה שלום במרומיו, שלום בין מלאכי מרום. וכאן תעלה השאלה, איך אפשר לעשות שלום בין מי שאין ביניהם מלכתחילה איבה ושנאה ולא ריב ומדון? על כך עונה המהר"ל:

אף אם אין קנאה ושנאה בין עליונים, מכל מקום הקב"ה מעמיד אותם בשלום שה' מאחד הכל בשלום. אש ומים מתחברים ומתקשרים על ידי ה' והוא יתברך כולל הכל ומשלים הכל ... ואי אפשר לפרש יותר כי הדברים הם עמוקים.

הדברים עמוקים מפני האתגר המורכב בהשכנת שלום בין מי שאינם אויבים: והוא יצירת קירבה ואחווה ביניהם. ועוד, יש לעשות שלום בין הפכים, בין קטבים מנוגדים ועדיין לשמור על הניגוד ביניהם, ישמור כל צד על תכונתו, המנוגדת לתכונת חברו, תשמור האש על יסוד האש שבה והמים ישמרו על יסוד המים בהם ועדיין ישרור שלום ביניהם. הצדדים אינם נדרשים לוותר על סגולותיהם המנוגדות. שהרי המים אינם מכבים את האש והאש אינה שורפת את המים. וטוב שכך הוא, שקיים מגוון דעות ואפילו דעות והשקפות סותרות. כי רק כך, תוך נוכחות, איחוי של הפכים זה לצד זה, נוצרת שלמות. כפי שה' עושה שלום במרומיו, בין אש ומים.

הראינו לדעת כי השלום הוא רעיון נשגב ונעלה. הכיצד מקומו דווקא בסוכה ולא בארמונות פאר?

הסוכה - דווקא מפני הארעיות שבה, השבריריות, דלות החומר, מסמלת שלום. השלום הוא ענווה, הסתפקות במועט, ביטול המטרות הגשמיות - כעושר וכבוד. השלום הוא השאיפה להתעלות רוחנית:

עניין הסוכה היותה דירת ארעי, שאדם ידע שאין שום קביעות בעולם הזה וכל ההנאות חולפות, והקביעות היא דמיון שווא, ורק התעלות רוחנית תביא אושר ושמחה. לכן נקראת 'סוכת שלום', כי כל זמן שבני אדם שואפים למטרות גשמיות, לבתי חומר, וכל אחד חומד מה שיש לחברו, אי אפשר שיהיה שלום ביניהם, ומכאן שורש המריבות והמלחמות. אך כששואפים כולם למעלות רוחניות, אז שוררים אחדות ושלום. הרמז הוא הסוכות שהקב"ה הושיב בהן את ישראל ביציאתם ממצרים, שהיו ענני הכבוד במדבר, ובאו בזכות אהרן שהיה 'אוהב שלום ורודף שלום'...

המימד האוניברסלי בסוכות – שפיעת שלום וחמלה עם אומות העולם

הסוכה אינה מסתגרת בג' אמותיה, היא שואפת להקרין שלום ואהבת הבריות בעולם כולו. בין אדם לחברו, בקהילתו ואף מעבר לגבולות ארצו.

הימים ימי מלחמה והשלום רחוק מאיתנו. אבל בימים בהם בית המקדש היה קיים, נתנו ישראל בחג את דעתם על כלל אומות העולם:

אָמַר רַבִּי (אֶלְעָזָר): הָנֵי שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד מִי? כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אוּמּוֹת. רש''י: לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין בחג על המים בבלי סוכה נה, ב

ובאמרות חסידים היו מי שקשרו את סוכת השלום לשלום הנצחי, בין כל האומות:

... הסוכה נקראת סוכת שלם. כענין ''כי תקרב אל עיר כו' וקראת אליה לשלום'' (דברים כ, י). אפילו מלחמת ישראל היא בבחינת השלום שרוצין לקרב כל האומות... ולכן בזה החג נותנין אחיזה לכל הבא להתקרב (שפת אמת סוכות תרנ"ג).

ונסיים בסיפור, על ענווה, אהבת לבריות ודאגה כנה ואמיתית לשלומם

בניית סוכה על ידי הרב קוק: ... ראיתי כיצד הנגר מטפל בסכך הסוכה, שנשען על מוטות עץ (לאטעס), הערתי לרב שסידור המוטות אינו כחומרת הב''ח... ותשובתו: תקרת הסוכה היא גבוהה ביותר, לבי חרד שמא לא תקרה תקלה חס ושלום ואני נרגע רק כשהוא יורד בשלום, ולהחמיר על חשבונו של הנגר אינני רשאי (בשם הרב משה לייב שחור).

רוּחַ ה' עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ. רש''י - קַח אֶת מַלְקוֹחָם וְשִׁבְיָם וְהַתִּירֵם. ישעיהו סא, א