בגדי כוהן גדול מכפרים
שיתוף
החשן מכפר על מעוותי הדין" כלומר, בגדי הכהן באים לכפר על עוונות שלגביהם יש עיוות דין, ויש קושי להוציא את הצדק לאור.
בקצרה
תפקיד בגדי הכהן הגדול כפי שמוסבר בגמרא ובפרשנים, ובקישור שלהם לכפרה על עוונות שונים ולחובת האדם כיום לפעול לתיקון
אילון לנגבהיים, פרשת תצוה (תשפ"ב)
"החשן מכפר על מעוותי הדין" כלומר, בגדי הכהן באים לכפר על עוונות שלגביהם יש עיוות דין, ויש קושי להוציא את הצדק לאור.
שמונה חלקי לבוש לכוהן הגדול: מכנסיים, אפוד, כותונת, מצנפת, אבנט, ציץ, חושן ומעיל. על פי הפשט הבגדים נועדו "לכבוד ולתפארת" (כח, ב), ולהבלטת הכוהן הגדול בקרב שאר הכוהנים שלובשים בגדים פשוטים בהרבה. בנוסף, אבני החושן, ואבני השהם באפוד הן "זיכרון לבני ישראל" (כח, יב). פסוק נוסף (ל, כח) מסביר שבגדי הכוהן הגדול ובמרכזם חושן המשפט, הם אמצעי כפרה: "ונשא את משפט בני ישראל על ליבו לפני ה' תמיד". אבל מה המשמעות הדברים? מה המטרה ב"לשאת את משפט בני ישראל תמיד"?
הגמרא במסכת ערכין (טז, א), מסבירה שתפקיד בגדי הכוהן הגדול הוא לכפר, ולכן היא הובאה בסמוך לפרשת הקרבנות:
אמר ר' עיני בר ששון, למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין:
כתונת מכפרת על שפיכות דם, שנאמר 'וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם' (בראשית לז, לא),
מכנסים מכפרים על גילוי עריות, שנאמר 'ועשה להם מכנסי בד - לכסות את בשר ערוה' (בפרשתנו כח, מב),
מצנפת - מכפרת על גסי הרוח כדר' חנינא דאמר ר' חנינא יבוא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה,
אבנט - מכפר על הרהור הלב - היכא דאיתיה ("שהיו חוגרין כנגד אצילי ידיהן, דהיינו כנגד הלב", רש"י),
חושן - מכפר על הדינין, שנאמר 'ועשית חושן משפט' (בפרשתנו כח, טו),
אפוד - מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר 'אין אפוד ותרפים' (הושע ג, ד),
מעיל - מכפר על לשון הרע מנין, אמר ר' חנינא יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול,
וציץ - מכפר על מעשה עזי פנים, כתיב הכא 'והיה (הציץ) על מצח אהרן', כתיב התם 'ומצח אשה זונה היה לך' (ירמיהו ג, ג)"
הגמרא מעמתת את דברי ר' עיני בר ששון עם מימרא אחרת של ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן – "על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע ועל שפיכות דמים...". לפי מימרא זאת, על שפיכות דמים ולשון הרע נגעים באין, איך זה מסתדר עם המימרא של ר' עיני שבגדי הכוהן הגדול מכפרים?
הגמרא מיישבת את הסתירה כך: בלשון הרע שנאמר בצינעא – נגעים באים, לשון הרע שנאמר בפרהסיא -עליו מכפר המעיל של הכהן (יבוא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול). בשפיכות דמים, אם ידוע מי גרם למוות אין תנאים מספיקים להטלת עונש מוות למשל ברוצח במזיד ללא התראה – בגדי הכוהן הגדול מכפרים, כאשר לא יודע מי גרם למוות (כמו שיעקב לא ידע כאשר ראה את הכתונת של יוסף) - נגעים באים.
במילים אחרות, מסביר רש"י על פי המדרש, "החשן מכפר על מעוותי הדין" וכלומר, בגדי הכהן באים לכפר על עוונות שלגביהם יש עיוות דין, ולא ניתן לגביהם להוציא את הצדק לאור. לשון הרע "גבולי", או שפיכות דמים ללא אשם ברור. הדברים נקשרים על ידי הנצי"ב לדיני מלחמה, כי ישראל נדרשים לצאת לקרב נקיים מחטא, והחושן, האורים והתומים שבחושן הם אלה שמעידים על חטאיהם או זכויותיהם של ישראל.
שפיכות הדמים, לשון הרע, עזות פנים ושאר החטאים, מלווים את עם ישראל גם היום: אנשים מוצאים את מותם בנפילה מבניינים או נמחצים למוות בהילולת רשב"י, מבלי שיימצא אחראי לכך. אנשים מוציאים לשון הרע בפרהסיה ברשתות החברתיות, בתואנות שונות, אך מעטים נותנים על כך את הדין. מבלי הכוהן הגדול ובגדיו מה יכול לכפר על כך?
בעל מי השילוח, האדמו"ר מאיזביצא מציע מקבילה אחרת לבגדי הכוהן הגדול, וכך הוא אומר:
"הנה נגד השמונה בגדים תקנו אנשי כנסת הגדולה בברכת ק"ש שמונה דברים: להבין להשכיל, לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים", האיזביצר ממשיך ומסביר כיצד כל בגד קשור למאפיין של הקשבה ולמידה: "לשמוע הוא נגד המעיל, היינו שהאדם ישמע ויטה אוזן ליסודו ושורשו... ועל ידי שהאדם יבוא על יסודו, מזה יבין מה שתיקן כבר בעולם ומה צריך עוד לתקן".
בהיעדרם של הכוהן הגדול ובגדיו, אין כפרה על מעוותי הדין ומוטל על כל אחד ואחת מאיתנו להבין להשכיל, לשמוע וכמה שאפשר -לנסות לתקן. שבת שלום