מדוע למרות שחטאה העם מחכה למרים
שיתוף
על הדאגה והאומץ של מרים בצעירותה שעמדו לזכותה אחרי שחטאה.
בקצרה
דרשת בת מצוה מתוקה אודות עונשה של מרים, חשיבות שמירה על הזוגיות, אומץ להגיד את דעתה והכרת התודה של העם למרים בהמתנה, קול חשוב של הנוער הצעיר
שחר בוים פיין, פרשת בהעלותך (תשפ"ג)
מדוע למרות שחטאה העם מחכה למרים - דרשה לשבת בת מצווה
על הדאגה והאומץ של מרים בצעירותה שעמדו לזכותה אחרי שחטאה
שבת שלום, ותודה רבה שבאתם לחגוג איתי את הבת מצווה שלי.
בשנה האחרונה הקדשתי זמן ללמוד את הפרשה שלי, פרשת בהעלותך, ואת הנושאים בהם היא עוסקת. הנושא שהכי עניין אותי היה החטא של מרים המופיע בפרשה. מרים הנביאה, אחותו הגדולה של משה, פונה אל אהרן, ושניהם מדברים על אשתו של משה, הכושית.
וכך כתוב: וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל־אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי־אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח.
הפסוק לא מסביר מה הפריע למרים לגבי אשתו של משה, ולכן עולה השאלה - מדוע היא מדברת עליה?
ישנם כמה פירושים שמסבירים על מה דיברה מרים, וחלקם מסבירים שלמרים מפריע שמשה גירש את אשתו, בגלל שהעם העביר עליו ביקורת על כך שהתחתן עם אישה שהיא לא חלק מעם ישראל. כלומר, מרים בעצם אומרת למשה - זה שמעבירים עליך ביקורת כמנהיג שהתחתן עם אישה שאיננה חלק מעם, זאת לא סיבה מספיק טובה להתגרש ממנה.
שאלה נוספת, עוד יותר מעניינת, היא - אם מרים אכן חטאה ונענשה בעונש רציני - למה כל העם מחכה לה?
שנאמר: וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד־הֵאָסֵף מִרְיָם
בשביל לענות על השאלה הזאת, צריך ללכת אחורה בזמן, לתקופה שלפני לידת משה, ולהיעזר בסיפור שמופיע בתלמוד, ומתאר שיחה שהיתה בין מרים לבין אביה.
לאחר שפרעה גזר שצריך להשליך ליאור כל בן שנולד, עמרם, אבא של מרים, מגרש את אשתו, יוכבד, ובעקבותיו גברים רבים נוספים מגרשים את נשותיהם, כי אין סיבה לחיות כמשפחה אם צריך להשליך כל בן שנולד ליאור.
אבל, מרים, חושבת אחרת מאבא שלה, והיא לא רק חושבת אחרת ממנו, אלא גם אומרת לו את מה שהיא חושבת - שהגזירה שלו בעצם יותר קשה משל פרעה, בגלל שהמעשה של עמרם מפרק לגמרי את המשפחות, וגם בנות לא יוולדו ככה, לא רק בנים.
כמו שכתוב במסכת סוטה: אמרה לו בתו, אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות.
בעקבות דבריה של מרים, עמרם משתכנע, משנה את דעתו, וחוזר לחיות עם אשתו, ובעקבותיו גם חוזרים לחיות כמשפחה שאר הזוגות.
מרים מפגינה כאן חכמה רבה, ואומץ רב, כשהיא באה לדבר עם אבא שלה, ולנסות להשפיע על דעתו ומעשיו, והאומץ שלה מאוד משתלם לא רק למשפחה שלה, אלא לכל העם.
אם נחזור לפרשה שלנו, נשים לב שבשני המקרים חשובה למרים הזוגיות והמשפחה, גם של משה ואשתו, וגם של ההורים שלה.
ואם נחזור לשאלה - מדוע כל העם מחכה למרים שבעה ימים ולא ממשיך במסע שלו - בעצם עומד לזכותה של מרים המעשה שלה, השיחה שלה עם אבא שלה, והעם מכיר לה תודה על כך, ומחכה לה שבוע ימים ולא ממשיך בלעדיה.
אני לומדת מהסיפור שחשוב להעז להגיד את דעתי, ושזה יכול לשנות את המציאות.
לסיום, אני רוצה להודות לכל המשפחה שבאה לחגוג איתי מקרוב ומרחוק.
תודה לסבתא וסבא, לכל הדודות והדודים שלי, לחברות שלי ולכל הקהילה.
תודה מיוחדת לאמא ואבא שדואגים לי תמיד.
שבת שלום.