פרשת בהעלותך – יצירת מסורת ודור המשך

צחי בוים פיין, פרשת בהעלותך (תש"פ)

על האיזון העדין שבין שימור לבין פתיחת שורות והתחדשות, והאתגרים של יצירת מסורות ודור המשך

שבת שלום, ותודה לכל מי שבא לשמוח איתנו פה היום.

בשנה האחרונה זכיתי לשמוע את פרשת בהעלותך שוב ושוב בזמן שלימדתי את אורי ונטע לקרוא בתורה. הפרשה עוסקת בנושאים רבים, והיה לי קשה לבחור נושא אחד לדבר עליו, ועניין אותי לחפש אם יש מכנה משותף בין מגוון הנושאים בפרשה שיכול להסביר למה הם נכרכו יחד.

מה שמצאתי זה שכמעט כל הפרשיות עוסקת בדור ההמשך.

אהרן ובניו כבר לא משרתים לבד במשכן, והלווים מצטרפים אליהם לשרת בקודש. משה כבר אינו מנהיג יחידי, ולנשיאי השבטים יש תפקיד בהובלת המחנות במסע במדבר. המגמה הזאת נמשכת, ואחרי הפסוקים הדרמטיים המתארים את משה נשבר מהמשא הכבד - "לֹא־אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת־כׇּל־הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי", שבעים זקנים מתכנסים במשכן ומתנבאים, ובכך מצטרפים להנהגה הרוחנית של בני ישראל.

פסח שני הוא גם סיפור מעניין בהקשר הזה. כשאנחנו אומרים "פסח שני" אנחנו מתכוונים בדרך כלל לפסח שנחגג בי"ד באייר ולא בי"ד ניסן. אבל, יש עוד משמעות לכך שקוראים לפסח הזה פסח שני, זו הפעם השנייה שבני ישראל חוגגים את פסח. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם..." נוצרת פה מסורת חדשה, מסורת של "פסח דורות" שמלווה אותנו מאז ועד היום.

הפרשיות האלה מצביעות על תהליך של חילופי דורות והרחבה, זהו תהליך שכולל בתוך אתגר של חינוך והעברת מורשת לצד חידוש ויצירה, אתגר של שימור והתאמה. כשיהושע רואה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה הוא קורא "אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם!". האינסטינקט הראשוני שלו הוא לעצור את זה, לשמר את המנהיגות והבלעדיות של משה. ומשה, הנביא והמנהיג הגדול מבין את החשיבות של פתיחת השורות, של צירוף זקנים נוספים להנהגה הרוחנית. "וּמִי יִתֵּן כׇּל־עַם ה' נְבִיאִים כִּי־יִתֵּן ה' אֶת־רוּחוֹ עֲלֵיהֶם". משה דווקא מייחל לזה שהנבואה תהיה נחלת הכלל.

אורי ונטע היקרים, כמו בפרשה שקראתם, מסורת והמשכיות הם חלק מהחיים שלנו כפרטים וכעם. הטקסים והמנהגים שנוצרים הופכים להיות חלק מהחיים שלנו ומלווים אותנו באירועים מיוחדים ובשגרה. פרשיית החצוצרות מלמדת אותנו להקשיב לקול המיוחד ולפעול בהתאם, ברגעי שמחה וברגעי משבר, בשביל להתכנס ובשביל לנסוע ולהתקדם. מה שאני בעיקר לומד מהפרשה וממשה ואהרן זה שהתפקיד שלנו ההורים הוא להאציל, להרחיב, לשמור על המסורת אך גם לתת מקום וקשב למציאות ולדורות הבאים.

ההכנות לבר המצווה שלכם דרשו לא מעט התאמה והסתגלות. השתדלנו מאוד לצד שמירה על המסורת ועל התוכניות גם לחדש ולתת ביטוי לרצונות שלכם. אני מאחל לכם ולנו שתישמר בנו התחושה של "דור המדבר" במובן הטוב של המילה הזאת. של דור שלומד ומפתח, שמחבר בין עבר לעתיד, שמאתגר אפילו את משה רבינו כדי ליצור מציאות טובה ביותר. מציאות שמה שמנחה אותה זו הרוח, הרוח שמפיחה חיים והתחדשות. או במילותיו של הנביא זכריה מההפטרה שנטע קרא "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".

אני רוצה להודות לקהילה על הבית המשמר והמתחדש שהיא מהווה עבורנו, תמיד ובתקופה הזו בפרט. תודה לכם שבאתם לחגוג איתנו פה היום, חגגנו עם המשפחות שלנו השבוע ביום שני ואנחנו שמחים על ההזדמנות לחגוג פה היום עם כולכם.

תודה ושבת שלום