"שם שם לו חוק ומשפט… …והישר בעיניו תעשה", מה קדם לעשרת הדיברות ולמתן תורה?

אשרת שהם, פרשת בשלח (תשפ"ג)

"שם שם לו חוק ומשפט… והישר בעיניו תעשה", מה קדם לעשרת הדיברות ולמתן תורה?

מערכת חוק ומשפט, צדק ישר וטוב על ידי אנשי חיל יראי ה' שונאי בצע ואנשי אמת - הם הרפואה ממחלת מצרים והבסיס לקיום עם בן חורין.

עם הסיום הדרמטי של קריעת ים סוף ושירת הים, הסטקטו של יציאת מצרים, נופלים בני ישראל אל זוטות וקשיי היום יום. הצמא, הרעב, תלאות הדרך, והתמודדות עם החיים המוזרים כעבדים משוחררים.

במעבר החד מהנשגב, אל החיים עצמם, במעבר מחיי עבדות לחיי עבד משוחרר ובן חורין - פסוקי מעבר:

שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. וַיֹּאמֶר אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל  ה' אֱלֹקֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו וְשָׁמַרְתָּ כׇּל־חֻקָּיו כׇּל־הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא־אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ שמות טו, כה-כו

על איזו מחלה אנחנו מדברים? ומה הרפואה המובטחת? ומה הקשר בין חלקי הפסוק והפסקה?

במצרים היו מכות. בכל התיאור של הפרשיות הקודמות לא נעשה שימוש במילה מחלה או בתיאור של מחלה. לכל היותר נגע. בכל המקרא הביטוי מופיע בשני מקומות כאן ובשמות כג (פסוק כה) בתיאור ההגעה לארץ "ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך".

מדוע התחלת המסע המשחרר מעבדות לעצמאות וחירות מלאה תחת איום המחלה?

מהי המחלה ומהי הרפואה. ומדוע המחלה או הרפואה כרוכה בעצמאות ובעבודת ה'?

נחזור לכך מאוחר יותר…

מיד עם תחילת חיי החירות ניתנים החוק והמשפט, הצווי לשמוע לקול ה' ולהאזין למצוותיו ולשמור את חוקיו ולעשות הישר בעיני ה'...

מעט המחזיק את המרובה.

הפירושים הקלאסים במדרש רבה מפרשים את שבת, פרה אדומה ודינין,

או בילקוט שמעוני עשר מצוות קיבלו בני ישראל במרה שבע מצוות בני נוח והוסיפו עליהם דינין שבת וכבוד אב ואם.

או משפט הנהגות ויישוב המדינות.

המשותף הוא שעם תחילת חיי חירות או שחרור מעבדות – נדרשת מערכת משפט, ישרה, הגונה וחזקה:

הקב"ה הזהיר את ישראל למנות שופטים שדנים דין אמת לאמיתו ועומדים בדרכי ציבור וגודרין להם הפרצות ויתקנו את המקולקל שדנן דין אמת לאמיתו מתקיים העולם ויהא שלום בעולם שכך שנו חז"ל במשנה על שלושה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום… ראה כמה אוהב הקב"ה את המשפט וחביב לפניו ולפי שהמשפט מידה טובה ויתרה לפני הקב"ה מסרן למשה קודם לתרי"ג מצוות והיכן מסרה לו? במרה קודם לעשרת הדברות שנאמר "שם שם לו חוק ומשפט". (אוצר מדרשים (אייזנשטיין), 'השכם', עמ' 139-140)

שם שם לו חוק ומשפט - לא חוקים ספציפיים כי אם מערכת משפט. ישרה, הגונה, שואפת לתיקון המקולקל, לגדירת גדרות וריסון.

המפתח לחירות ועצמאות הוא חוק ומשפט, "דינין" ודיינים המסדירים את הסדר החברתי שומרים על החברה ועל חבריה.

המפתח לקיום חברתי הוא מערכת משפט ודינים הקודמים לכל דבר המסדירים את היחסים בין חבריה.

כל אלו קודמים לעשרת הדברות, קודמים לכלל המצוות. הם הבסיס לקיום החברתי של בני חורין.

טוהר המערכת המשפטית והנהגות השפיטה זוכה לכל כך הרבה איזכורים לאורך המקרא - לא אאריך..

(לא תכירו פנים במשפט, לא תגורו מפני איש, לא תעשו עול במשפט, לא תשא פני דל לא תהדר גדול לא תטה משפט אביונך לא תטה משפט גר ויתום, לא תטה משפט, לא תכיר פנים, לא תקח שוחד. עד שהמדרש משווה ביניהם לעשרת הדברות).

וכך גם הפרשה הבאה, פרשת יתרו, פותחת במערכת משפט ויישוב סכסוכים אשר אנשיה שופטיה מחוייבים להיות "אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע" (שמות יח, כא).

למה צריך אנשי חיל, למה נדרש אומץ או כוח - כי המשפט דורש עמוד שדרה, עמידה איתנה לעיתים אל מול הכוח והשררה.

כדברי ילקוט שמעוני (תחילת פרשת משפטים):

זה שאמר הכתוב "ועז מלך משפט אהב" כל העז והגבורה והשבח לקב"ה הן, אמר דוד "לך ה' הגדולה" אתה מוצא מי שהוא בעל זרוע מעביר על המשפט אבל הקב"ה הוא בעל זרוע ואוהב.

ההבנה שהמשפט מאזן ומרסן את בעלי הזרוע הכוח והשלטון וזהו הכרח. בעלי הזרוע יעבירו ויתעמתו עם המשפט, וחובתו של הדיין וחובתה של החברה להעמיד מערכת משפט איתנה ועצמאית.

המאבק בין הכוח והשררה לצדק ולמשפט מחייב עז ואומץ כוח וחיל.

זהו התנאי המקדים לחברת בני החורין. למצוותיו ולחוקיו של הקב"ה ולקיומן וקבלתם.

ובתוך הפסוקים גם נוסחת איזון "והישר בעיניו תעשה". מזכירה את הצווי בדברים (ו, יח; וראו יב, כח) "ועשית הישר והטוב". אשר הוסיף לישר את הטוב.

לא די בקיום מצוותיו וחוקיו, אלא נדרשת הנהגה ודרך פרשנית ערכית.

נוסחת איזון, אולי "הסבירות" של התורה. הציות וההליכה בחוקי ה' צריך שתהיה בפרשנות של הישר, הישר והטוב.

קולמוסין נשתברו על הפסוק, ועל המדרש "וכי תעשה הישר הטוב והישר - הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם דברי ר' עקיבא, רבי ישמעאל אומר הישר בעיני אדם והטוב בעיני שמים וכן הוא אומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם" (ספרי דברים פיסקא עט).

האם הטוב הוא בעיני ה' והישר בעיני בני אדם, האם הישר הוא הנהגתו של הקב"ה והטוב הוא דרך בה על האדם ללכת בהנהגתו עם בני אדם?

הצורך לאזן ולדייק בכל פסיקה, בכל החלטה והנהגה את הטוב או הישר בעיני אלקים ואדם, הדיין מחוייב להתנהלות ברוח עקרונות הישר והטוב.

במסכת בבא קמא (קיג, א) בדיון על הישר והטוב מתווכחים ר' ישמעאל ור' עקיבא על האופן שבו יש לנהוג כלפי גוי הבא להתדיין, לא ניכנס לפרטים אך ר' עקיבא מזהיר שאם לא ננהג באופן הישר והטוב, הישר בעיני שמים והטוב בהנהגת בני אדם וההיפך - יהיה בכך חילול ה'.

ההתחשבות בישר בעיני בני אדם כדרכו של ר' עקיבא מונעת חילול ה'.

מערכת משפט, דין שאינו משלב בו עשית הישר והטוב בעיני אלקים ואדם, עשית הישר כערך על מביאה לחילול ה'.

והנה חזרנו למחלה.

המחלה אינה אלא - מחללת. לא מדובר בחולי אלא בחילול.

חילול ה' הוא קיום ללא מערכת משפט ישרה הגונה ללא מורא וללא הטיה.

חילול ה' הוא קיום מערכת משפט שדנה שלא על פי עקרונות מטא-חוקיים של עשיית הטוב וישר.

המחלה של מצרים מתוקנת באמצעות מערכת חוק ומשפט ועשית הישר.

מחלת מצרים - שבה מערכת ריכוזית של מלך כל יכול ובלתי מרוסן המדרדר את ארצו למכות ולטביעה בים למציאות שאין בה איזונים ובלמים, בלי מי שיעמוד כנגד בעל הזרוע - היא אזהרה.

חוק משפט, צדק ישר וטוב על ידי אנשי חיל יראי ה' שונאי בצע ואנשי אמת - הם הרפואה ממחלת מצרים והבסיס לקיום עם בן חורין.

"אני ה' רופאך"