חידוש התורה: בת מצווה לרחלי הרצברג

ירדן הרצברג, פרשת וילך (תשע"ט)

חז"ל מפרשים את הפסוק שעל כל באחד מאיתנו יש חובה להשתתף בכתיבת ספר תורה, והרב זקס מפרש בצורה אחרת. הוא כותב שזה לא מספיק רק לקבל את התורה, אבל אנו גם חייבים לחדש אותו בכל דור ודור.

שבת שלום לכולם.

כשעושים אירוע כמו בת מצווה חשוב מאוד להגדיר תקציב - אחרת, אפשר להשתולל. יש מסיבה לכל השבט והכיתה עם דיג'יי, צלם, וכמובן עם בן אנד ג'ריס לקינוח. יש קייטרינג לארוחות בשבת, ועוד כל מיני דברים על הדרך. הכי חשוב בתקציב, זה לא לחרוג ממנו. הגדרנו פרמטרים עד כמה אנו מוכנים להוציא וזהו. כל עוד שלא חורגים מהשורה התחתונה, הפרטים הספציפיים פחות חשובים. אז רחלי, אמא ואני רוצים להודות לך. בזכותך, ובזכות התקציב של הבת מצווה, סיידנו את הבית, רכשנו מכונה לשטיפת בלחץ לנקות את אבני החצר והמרפסות. ואני רוצה להגיד לך תודה אישית על הטלית החדשה שהרשתי לעצמי לקנות לכבוד האירוע. אם הקידוש היום קצת דליל, אני לא מתנצל, אבל לפחות תבינו לאן הלך הכסף.

יש שיר מפורסם של מוקי שנקרא "ילד של אבא." אז רחלי ללא ספק ילדה של אבא. בחיי הורים יש בדרך כלל אירוע מסוים או תפנית מסוימת שאתה אומר לעצמך וואלה- עם הילדה הזאתי אני הצלחתי. יש לה את המידות הנכונות. יש חברה טובים בקרבתך, ואנו, כהורים, מנסים לגנוב קצת מהקרדיט שהילדה יצאה בסדר. לפעמים, אנו עדים לזה בשנות העשרה המאוחרים של חיי הילדה. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים:

-מגמת שיפור בלימודים

-קבלת לתוכנית כלשהיא של מצטיינים

-השקעה והצלחה בחוג

-או שירות משמעותי בצה"ל או בשירות הלאומי

אבל עם רחלי, ידעתי כבר בגיל דיי צעירה שאת שלי כבר עשיתי – והיא בדרך המלך. הרמז הראשון היה לפני כחמש שנים- רחלי אז למדה בממ"ד הרובע בכיתה ב'. קיבלתי שיחה מאביגיל המנהלת שאני צריך לבוא דחוף לפגישה. ניסיתי, כרגיל, להעביר את הפגישה לאן, ללא הצלחה, ולמחרת התייצבתי במשרד של המנהלת.

אביגיל סיפרה לי שאתמול המחנכת של רחלי עברה דירה לרובע המוסלמי, ורחלי רצתה לעזור לה לפרוק את הארגזים. אז היא גייסה איתה חברה מהכיתה, התגנבו מבית הספר, ואיכשהו עכבו מאחרי המורה בלי שהיא שמה לב והגיעו לדירתה החדשה. המנהלת כעסה על רחלי שהיא יצאה מתחומי בית הספר ללא אישור, הסתובבה בעיר העתיקה ועוד כל מיני שטויות. עניתי למנהלת שבעיניי זה פשוט מדהים שלילדה בת 7 יש לה כבר ניצוצות של מנהיגות, כושר ניווט והתמצאות, ויכולת הסתערבות בתוך בשטח עוין. חשבתי אז לתקשר עם ראש אכ"א למצוא את הדרך כבר לסמן את רחלי לקצונה. אגב, זאת הייתה הפעם האחרונה שקראו לי לשיחה בשביל רחלי בבית הספר.

האירוע השני שגרם לי להבין שרחלי תסתדר בחיים היה בכיתה ה'. שנינו מתארגנים לטיול קמפינג בלי אמא ובלי שמואל. תוך כדי העמסה של הציוד אני שואל אותה לאן את רוצה לטייל, והיא עונה לי למדבר אבל, ואני מצטט "קמפינג אמיתי – הפעם ללא שירותים". חשבתי לעצמי- לא יכול להיות יותר נכס מזה. היא בוודאות בדרך הנכונה. ומאז, שנינו הספקנו המון טיולים בארץ (ללא שירותים) וגם כמה גיחות לחו"ל עם שירותים. היא למדה גם להתפשר קצת.

לאהבה ואכפתיות של רחלי אין סוף. כשאני נמצא בחו"ל או במילואים זה לפעמים נדמה לי שהיא היחידה בבית ששמה לב שאני בכלל לא נמצא. מתקשרת כל יום וכל ערב לשאול מה שלומי, שולחת לי מסרונים שהיא מתגעגעת אליי. ילדה של אבא ללא ספק.

בפרשה שרחלי קראה כל כך יפה הבוקר אנו לומדים על המצווה האחרונה בתורה - שהיא כתיבת התורה בעצמה. אנו גם לומדים על חצייתה של בני ישראל לעבר הירדן.

בפסוק י"ט כתוב:

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל דברים לא, יט

חז"ל מפרשים את הפסוק שעל כל ואחד מאיתנו יש חובה להשתתף בכתיבת ספר תורה, והרב זקס מפרש בצורה אחרת. הוא כותב שזה לא מספיק רק לקבל את התורה, אבל אנו גם חייבים לחדש אותו בכל דוד ודור. אז רחלי, את תצטרכי למצוא את הדרך לחדש את התורה בדרכייך.

בפסוקים א'-ג' כתוב על המעבר במנהיגות בין משה ליהווע בו נון. משה מוכרח להעביר את המושכות ליהושע. בשנת בת המצווה והשנים לאחר מכן אני ואמא גם נשחרר קצת את המושכות ואת, רחלי, תצטרכי פעם אחר פעם לעבור את הירדן שלך, בכל מיני צמתים, ואנו בטוחים שתעברי אותם בהצלחה.

ובסוף, השבת אנו גם מציינים שבת שובה. בעיניי זאת שבת מושלמת לחגוג בת מצווה. השבת הזו היא שבת של התבוננות פנימית, של חשבון נפש. אנו עוברים לפני הקב"ה כיחידים, אבל נשפטים כעם. רחלי- זכית להצטרף לעם מיוחד, אבל עם הזכות מתלווה הרבה חובות כלפי עצמך וגם עמך.

אנו יודעים שתעמדי איתן מול כל שתוטל עלייך בהמשך הדרך.

אמא ואבא מאוד, מאוד גאים בך ואוהבים אותך. מזל טוב.